בוושינגטון יש אי נוחות גוברת לגבי שאיפותיה הגרעיניות של סין. הפנטגון אומר כי בייג’ין בדרך להכפיל את מספר ראשי הנפץ הגרעיניים שלה עד סוף העשור, ל-1,000 מ-500 - התפתחות שגורמים בכירים בארה"ב כינו בפומבי "חסר תקדים" ו"עוצרת נשימה". סין הרחיבה באופן דרסטי את מתקן הניסויים הגרעיניים שלה והמשיכה לעבוד על שלושה שדות טילים חדשים בצפון המדינה, שבהם נבנו לאחרונה יותר מ-300 ממגורות טילים בליסטיים בין-יבשתיים. הפיכתה של סין ממעצמה גרעינית קטנה למעצמה גדולה יותר באופן אקספוננציאלי היא שינוי היסטורי, שמשפר את האיזון העדין של שני עמיתים של הנשק הגרעיני בעולם במשך כל העידן האטומי. הארסנלים הרוסיים והאמריקניים - צמיחתם, צמצום והבלימה שלהם - הגדירו את העידן הזה; שמירה על שלום לא פשוט בין שתי המדינות תלוי בערוצי תקשורת פתוחים, הסכמה על נורמות גרעיניות ודיפלומטיה. בפברואר, בהצעה נדירה לדיפלומטיה גרעינית, סין הזמינה בגלוי את ארצות הברית ומעצמות גרעיניות אחרות לנהל משא ומתן על הסכם שבו כל הצדדים יתחייבו לעולם לא להשתמש בנשק גרעיני קודם כל אחד נגד השני. "המדיניות היא מאוד יציבה, עקבית וצפויה", אמר סאן שיאובו, מנכ"ל המחלקה לבקרת נשק של משרד החוץ הסיני, בז’נבה ב-26 בפברואר. "זו, כשלעצמה, תרומה חשובה לתהליך הפירוק הבינלאומי ." ההזמנה באה בהפתעה. בעוד שבייג’ין טוענת זה מכבר לעליונות מוסרית על פני מעצמות גרעיניות אחרות בנושא זה - סין והודו הן המדינות החמושות הגרעיניות היחידות שהכריזו על מדיניות ללא שימוש ראשון - פתיחת האפשרות לשיחות באופן פומבי כל כך היא משהו שיש לסין. לא נעשה בשנים האחרונות. הבית הלבן מאמין שההצעה האחרונה של סין היא הסחת דעת מחוסר הנכונות הרחבה יותר שלה לעסוק באופן דיפלומטי בתיק הגרעין, כולל הצטברות אגרסיבית משלה. ממשל ביידן נאבק כיצד הוא יכול להרתיע גם את סין וגם את רוסיה מבלי לגעת במרוץ חימוש תלת כיווני מערער. ג’ייק סאליבן, היועץ לביטחון לאומי של מר ביידן, הזמין בפומבי את שתי המדינות בקיץ האחרון לקיים דיוני בקרת נשק גרעיני ללא תנאים מוקדמים. רוסיה דחתה את ההצעה על הסף, בעוד שסין הסכימה לשיחות מקדימות. בפגישת המשך בנובמבר, ארצות הברית הציעה אמצעים אפשריים לניהול סיכונים גרעיניים, כמו הסכם להודיע זה לזה כאשר הצבאות שלהם משגרים טילים בליסטיים בניסויים.
